מידי יום אני יורדת אל האגם לטבול את עצמי ולשתות מים זכים וטהורים. אני משליכה כדים קשורים בחבל אל מי האגם היפהפה, ממלאה את הכד במים ושותה בצמא את הנוזל המתוק הזה, את המים הטהורים, יצירת הבורא.
עכשיו אני רוצה לחזור לאוהל שלי ושל המשפחה שלי ואבדה לי הדרך.
רוחות המדבר העזות עוטפות אותי, החול מצליף בי, נכנס לעיניי ושורט אותן. אני מכסה את עיניי בידיי הרטובות ממי האגם והחול המצליף ללא רחם נכנס אל הפה, אני מתקשה לנשום… רגליי נצרבות באש החמה של החול הבוער תחת רגליי.
אני לא יכולה לזוז. הרוח העצומה לא מאפשרת לי. אני נטועה במקום ואין לי לאן להימלט מפני השמש החמה ומהרוחות האדירות…
אימא… אני צועקת בתקווה שמישהו ישמע אותי. בטח אימא דואגת לי ולא יודעת לאן נעלמתי כל כך הרבה זמן. הרגליים בוערות לי, במיוחד רגל שמאל… הבכי שלי אינו מצליח לשטוף את גרגירי החול הרבים מעיניי”.
“תנשמי עמוק, אופירה… תראי שלידך ישנו מקום בטוח” אני לוחשת לה.
אופירה נושמת עמוק ואכן אוהל נגלה אליה. האוהל של דודתה האהובה ומשפחתה. אופירה רצה אל האוהל ונשכבת במקום באפיסת כוחות…
“יופי, את עכשיו במקום בטוח, אופירה” אני לוחשת לה.
“תחושי את אווירת המקום הבטוח והנעים בו את נמצאת. הרגישי את האנרגיה הפועמת בגופך…”
זה השלב בו אני מניחה על גופה את 7 אבני הצ’אקרות:
✨️צ’אקרת הכתר קוורץ שקוף להטענת הזיכוך האנרגטי
✨️צ’אקרת העין השלישית – אמטיסט לחידוד האינטואיציה,
✨️צ’אקרת הגרון – סודלייט / אגת לתיקשורת, סובלנות וזרימה
✨️צ’אקרת הלב – רוזקוורץ / אוונטורין ליצירתיות והגשמה וליצירת אנרגיית חיים
✨️צ’אקרת מקלעת השמש – סיטרין / אוונטורין, לחידוש אנרגיית החיים
✨️צ’אקרת המין – גולדסטון / אוונטורין ליצירת שמחה יצירתיות, מיניות ופוריות
✨️צ’אקרת הבסיס – ג’אספר אדום ליצירת ביסוס ויציבות.
אופירה היא מטופלת ותיקה שלי, שנתיים שאנו עושות מסע יחד, היא ואני.
כאן היא מרגישה נוח לבכות ולפרוק את המתח שהצטבר במהלך השבוע. כאן היא נהנית מחופש מוחלט לבטא את עצמה וכשהיא צומחת לגבהים, אין מאושרת ממני.
לאחרונה התחלנו בסדרת פגישות בהן אופירה מרחפת אל עולמות קדומים, בגלגולים מרתקים שלה. החוויה במדבר, מתוך מעמקי הגלגול הקודם שלה סייעה לאופירה למגר סופכלסוף דלקת עיניים כרונית ממנה סבלה ודורבן ברגל שמאל.
היה זה מסע משמעותי ועמוק, האבנים שהנחתי על גופה בעת המדיטציה איזנו את האנרגיה שלה, רוחות המדבר והחול שחדר אל עינה והחום שצרב את רגלה השפיעו בגלגול הזה על דלקת העיניים שהיא לא הצליחה למגר שנים רבות וצריבת המדבר היתה האות לדורבן שנוצר ברגלה השמאלית.
כשאופירה סיימה את המסע שלה פניה אורו. היא דיווחה על הקלה משמעותית, פיזית ורגשית. המיחושים הפיזיים נעלמו כלא היו.
כבוגרת תואר שני במדעים התקשיתי בעבר להאמין בגלגול הנשמות, אך מאז שאני מתתי מוות קליני בעצמי, עת התפוצץ לי כיס המרה בבטן, וכששבתי לחיים חקרתי כל פיסת מידע על גלגול נשמות.
נוכחתי לדעת שהדבר אכן קיים, חוקרים מעולם המדע מאשרים קיומו של גלגול זה כפי שמתואר בספרו של ד”ר בריאן ל. וייס, “שורשים ושיעורים בזמן”, בו פסיכיאטריה ומטאפיזיקה מתמזגים בספר מרתק המתאר סיפור אמיתי הממחיש בבירור את נושא הישארות הנפש מזווית חדשה.
אני ממליצה בכל פה על ספר מרתק זה.
ד”ר וייס עבד בפסיכיאטריה מסורתית עד שנכנסה למשרדו קתרין, מטופלת שסבלה מפחדים עמוקים וגם ניחנה בכושר היזכרות יוצא דופן והוא נדרש לחרוג מהמסגרת התיאורטית המוכרת לו.
היום הוא ידוע בארה”ב ובעולם כולו בזכות עבודה זו. בספרו הוא מתאר את שלבי הטיפול בקתרין בשיטה של רגרסיה היפנוטית – שחזור גלגולים.
קשה להטיל ספק בכך שרופא מכובד זה, בוגר מוסדות רפואיים מהשורה הראשונה גילה (מחדש) אמת מטאפיזית שהובילה אותו להפוך למטפל, מרצה, מחבר ומנהיג מקובל ביותר בתחום התראפיה באמצעות גלגולים קודמים.
חשוב להדגיש כי אני איני פסיכיאטרית ואיני עוסקת בהיפנוזה אלא בשיחזור גלגולים בתהליך רך ונעים במדיטציה ודמיון מודרך בשיטת “המסע” מאת ברנדון בייס, בשילוב תורת הריפוי באמצעות אבני הקריסטלים המאזנות את הצ’אקרות, נקודות אנרגטיות על פני הגוף – והתוצאות של טיפול זה מרגשות ביותר.
ואסיים בדבריו של דוד בן גוריון הנכונות כל כך לימים מתוחים אלו:
“כל מי שאינו מאמין בניסים, אינו מציאותי”
האמינו ביכולתכם לברוא עתיד טוב ומשמעותי בגלגול הזה – וכך יהיה.
חג שמח, חברים יקרים שלי,
שנצא מעבדות של דאגה לחירות ובה שגשוג והצלחה רבה.
