קוליטיס כיבית

זוהי דלקת כרונית של המעי הגס. המחלה פוגעת במעי הגס. סיבת המחלה אינה ידועה. יחד עם מחלת קרוהן, מחלות אלו מהוות את שתי הצורות העיקריות של מחלת המעי הדלקתית.

גורמים גנטיים, סביבתיים, וחיסוניים מעורבים בסיבות של התפרצות המחלה. הדלקת במעי הגס רציפה, מערבת בעיקר את שכבת הרירית, מתחילה מפי הטבעת ומתפשטת למרכז המעי.

התסמינים השכיחים הם: דמם רקטלי, יציאה רירית, כאב בטן, שלשול וטחירה (תחושה של צורך דחוף להתרוקן או להטיל צואה שאינה באמת ממשית, הסובלים מטחירה מדווחים כי אינם מסוגלים להתרוקן לחלוטין ונותרים עם הצורך לרוקן את תכולת המעי) במקרים חמורים יותר יופיעו סימנים מערכתיים כגון: עליית חום ירידה במשקל ואנמיה. כמו כן, ישנה פגיעה באיברים נוספים: הפרקים, העור והעיניים. הרקע הגנטי, כמו גם גורמים סביבתיים שונים, משפיעים באופן משמעותי על רמת הסיכון לפתח את המחלה.

ברוב החולים (כ־80%) המחלה מתאפיינת בהתקפים וביניהם תקופות של הפוגה (Remission) ב 10% ההופעה הראשונית חמורה ומצריכה כריתה של המעי הגס. במיעוט החולים (5-10%) יש מהלך כרוני ממושך ללא הגעה להפוגה.

חולי קוליטיס כיבית הם בעלי סיכון מוגבר להופעת סרטן המעי הגס.

לא קיים טיפול ברפואה הקונבנציונלית המביא לריפוי מוחלט של המחלה.

שמי איילת יהונתן, ובעבר סבלתי מקוליטיס כיבית, על תופעות הלוואי שלה וסכנותיה, עד כדי סכנת חיים.

על כן החלטתי להילחם במחלה באמצעות הקשר נפש גוף, והרגעת מערכת העיכול באמצעות טכניקות אותן רכשתי בשנות לימוד רבות הן באקדמיה, הן במסגרות אחרות, והן בעזרת נסיון מעשי של שנים רבות מול מטופלים בקליניקה שלי. לשמחתי הצלחתי בעזרת אורח חיים הכולל מדיטציות יומיות ייעודיות לדרכי העיכול, ושילוב מתודולוגיות של גוף נפש, להסיג את המחלה, ולמעשה, כבר זמן רב איני חווה התפרצויות. לבי מתמלא אושר כאשר מטופל או מטופלת הסובלת ממחלת מעיים מבשר לי על נסיגתה, ועל חזרתו לפעילות יום יומית הרגילה, תוך דילול הטיפול התרופתי, והבונוס: כשהמחלה נסוגה, נסוגות גם שאר המחלות שהיא מביאה בכנפיה.