פסוריאזיס

או עקב כשלים במערכת העיכול בין אם נובעים ממחלות מעיים או בשל תזונה מרובת שומן מן החי, צריכת אלכוהול מופרזת או מזון עשיר בסוכרים.

פסוריאזיס אינה מחלה מדבקת, ואין כל חשש במגע עם אדם חולה. הגורם הישיר למחלה אינו ידוע והסיבות להיווצרותה לרוב מתבססות על ממצאים סטטיסטים ללא קשר רפואי-סיבתי.

המחלה מופיעה אצל 3% מהאוכלוסייה בעולם. היא מתפרצת בעיקר בשתי תקופות בחיים – גילאי 20 – 30 או גילאי 50 – 60. קצב המחלה משתנה מאדם לאדם, הוא יכול להעלם לתקופה של מספר חודשים עד שנים, לאחר טיפול, ולחזור שוב.

במקרים קלים, הטיפול הוא מקומי בעזרת משחות סטרואידים וויטמינים. במקרים חמורים יותר על ידי טיפול תרופתי. קיימים מספר טיפולים תרופתיים, אך להם תופעות לוואי חמורות, כגון דיכוי המערכת החיסונית, פגיעה בתפקודי הכבד, הכליות, ומח העצם.

טיפול נוסף הינו חשיפה לאור אולטרה סגול או חשיפה יומית לאור שמש, כגון ביקורים בים המלח. טיפול זה יעיל למשך פרק זמן קצר, ואחרי מספר חודשים השפעתו פגה.

פסוריאזיס יכולה להתפרץ או להחמיר בעקבות מצבי לחץ. בישראל נרשמו מקרים בהם חיילים לקו במחלה עקב מתחים נפשיים בזמן שירותם הצבאי והוכרו בעקבות כך כנכי צה”ל עם עד 20 אחוזי נכות, על כן, מרכיב קריטי בהתמודדות מול המחלה הינו מעבר לאורח חיים רגוע ושליו. נפש האדם הסוערת משפיעה על הגוף והמחלה מתפרצת.