מתח, לחץ, חרדה

סטרס הינו מצב של מתח רגשי הנגרם ממצבים בהם האדם חש איום. סטרס כרוני יביא בסבירות גבוהה להתפרצות מחלה אוטואימונית, שכן, מעטפת ההגנה של הגוף נחלשת בשל העובדה שהגוף מרכז את משאבי האנרגיה שלו לצורך הישרדות.

הביטויים הפיזיולוגיים רגשיים לסטרס יכולים להיות: כאבי ראש, עייפות כרונית, התפתחות דיכאון, הזעה מוגברת, דפיקות לב מהירות, עליה בלחץ הדם ועקב כך סכנה לשבץ מוחי, הופעת אקנה על עור הפנים, כאב כרוני הנובע מעליה בהורמון הקורטיזול, הידבקות בוירוסים וחולי תכוף והפרעות במערכת העיכול (כמו שלשול, עצירות, נפיחות, גזים, כאבי בטן ואף חולי במחלות מעיים דלקתיות), שינויים בתיאבון היכולים לבוא לידי ביטוי באכילה מוגברת של מזונות מנחמים ובהשמנת יתר או לחילופין באיבוד תיאבון וירידה ניכרת במשקל.

הפרעות חרדה הן בעיות נפשיות הפוגעות במבוגרים ובילדים. חרדה היא תגובת חירום טבעית של הגוף לסכנה אך כשהחרדה יוצאת מכלל שליטה היא פוגעת בתפקוד היום־יומי, והדבר גורם להשלכות קשות על חיי המשפחה, על חיי החברה, על הקריירה ועל החופש ליהנות מהחיים.

לעיתים החרדה היא תגובה מוגזמת לסיטואציה אמיתית המתרחשת בחייו של האדם ולעיתים היא תוצר של מחשבת שווא מאיימת הגורמת להימנעות ממצבים שונים. החרדה עשויה להופיע באופן ספונטני, באמצע היום, מגירוי המזכיר איום מסוים וכשהחרדה מתרחשת באופן קבוע היא הופכת לתופעה מעיקה, קשה ומאיימת הפוגעת קשות באיכות החיים.

ישנם גורמים שונים להפרעות חרדה כמו גורמים פסיכולוגיים (כמו מבנה אישיות), אירועים שקרו במהלך החיים, סגנון חיים מתוח ואף גורמים פיזיולוגיים כמו תורשה ותהליכים כימיים במוח.

מאפייני החרדה יכולים לבוא לידי ביטוי בפן פיזיולוגי כמו דפיקות לב מואצות, יובש בפה, מתח שרירים, הזעה מוגברת, בחילה, שלשול או  מערכת עיכול לא שקטה, כפות ידיים קרות ולחות, קושי בנשימה, קושי בבליעה ונדודי שינה. הביטויים הפסיכולוגיים עשויים להיות שיתוק, עצבנות, תחושת ריקנות ואף שיגעון או אפילו מוות.

כמעט כל אדם יסבול מהפרעת חרדה כלשהי במהלך חייו  ו 5% ל 10% מהאוכלוסייה סובלים בכל רגע נתון מהפרעות חרדה בעוצמות שונות.

זהו נתון מעורר תדהמה לנוכח העובדה שמיליונים ברחבי העולם סובלים מחרדה מידי יום.

אבחון חרדה יעשה במהלך בדיקה קלינית על ידי גורם מקצועי כמו: פסיכיאטר, פסיכולוג או רופא משפחה.

ישנם מגוון טיפולים בחרדה שהוכחו כיעילים. הטיפולים נחלקים לטיפולים הניתנים בתרופות וטיפולים פסיכולוגיים – רגשיים.

ואלו הטיפולים הניתנים כיום:

טיפול תרופתי גישה זו אינה מתמקדת בסיבות הרגשיות שהביאו לחרדה אלא משערת כי נוצר חוסר איזון כלשהו ברמת הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים) במוח – חוסר איזון שניתן לטפל בו באמצעות תרופות. כאשר ישנם מצבי חרדה חריפים הרופא ימליץ להיעזר בתרופות בשילוב טיפול פסיכולוגי.

חשוב להבין כי הטיפול התרופתי אינו מרפא את מקור הבעיה ולכן החרדה לרוב חוזרת לאחר שמפסיקים ליטול את התרופות. הטיפול הפסיכולוגי נועד להשפיע על הויסות הרגשי לטווח הארוך ולהשפיע על הנטיות, ההרגלים ועל דפוסי החשיבה והפרדיגמות, כדי למנוע את המשך קיומה של החרדה ומטפל בגורמים רגשיים לא מודעים שיש לעבדם בשיחות עם הפסיכולוג.

התקפי חרדה הם סימפטום ממוקד המאותת על בעיה פסיכולוגית עמוקה יותר, כך שאין טעם להסיר רק את הסימפטום מאחר שהבעיה האמיתית תישאר ורק תחליף צורה.

ניתן ללמד את הגוף ואת הנפש שיטות להרגעה ולהגברת השליטה העצמית שיפחיתו את החשש מפני התקף ובכך גם יפחיתו את ההסתברות להתרחשות התקף. הגישה הזאת נעזרת בטכניקות טיפול כמו הרפיה, דמיון מודרך, מדיטציה והיפנוזה.

סוגי חרדות:

אגורפוביה – פחד ממקומות פתוחים וציבוריים.

חרדה חברתית – חרדה בעת מצבים חברתיים כמו צורך בהצגה של האדם מול קהל של אנשים, יציאה לדייט,  השתתפות באירוע ובו אנשים רבים ועוד.

חרדה כלכלית – פחד קיצוני מפני מחסור כלכלי ועקב כך הימנעות מרכישה של דברים חיוניים תוך עיסוק מתמיד בהוצאות החודשיות.

חרדת נטישה – חרדה מניתוק קשר מאדם קרוב, גם אם הניתוק הוא זמני, בשל החשש להישאר לבד והתחושה המתפתחת במצב כזה היא תחושת נטישה. האדם חש נטוש, בודד ומכאן החרדה הגדולה.

הפרעת חרדה כוללת – כשהאדם שרוי בתקופה מייסרת של דאגה מוגזמת, חסרת שליטה תוך כדי ראיית החיים כמצב כאוטי המוביל למחשבות טורדניות, נדודי שינה, עייפות כרונית ודיכאון.

פוביה ספציפית – פחד מוגזם מפגיעה בעקבות היחשפות לתרחיש או אובייקט מסויים כמו: פחד גבהים, פחד מכלבים, פחד ממקומות סגורים, פחד מטיסות או משייט, פחד מבדיקות רפואיות, פחד מהיווצרותן של מחלות, פחד משהייה בטבע ועוד.

לסיכום:

תפקידה של החרדה הוא להיות קריאת השכמה לאדם כדי להימנע מאירועים העשויים לסכן אותו. החרדה מפעילה את כל המערכות האחראיות על יצירת דריכות החיונית להימלטות בשעת סכנה, דבר שסייע לאדם לשרוד בתנאי הטבע הקדמוניים בהם חי בתקופות הפרה היסטוריות, אך כיום, אותן סכנות כבר אינן מאיימות על האדם (כמו סכנה מפני טריפת בעלי חיים, צורך במציאת מחסה ומזון בתחרות בין המינים) אך יחד עם זאת, עם התפתחות הציביליזציה והסרת האיומים הקיומיים העיקריים על שלומו של האדם, לא חלה התפתחות קוגניטיבית שתביא להיחלשות עוצמת החרדה והיא מופיעה תדיר בחיי בני האדם גם בעידן המודרני וכאמור, יוצרת אתגרים רבים בתחום משאבי הנפש והרפואה.