hate-love-500x300

“האמת? אני שונאת את עצמי.”

כולם בעבודה שלי חושבים שאני נסיכה, שגדלתי עם כפית של כסף בפה, שכל מי שיש לו כסף בחיים הוא מאושר ושאני בטח מאושרת כי אני מנהלת לאבא שלי את המפעל אבל איילת, ברור לך שזה בולשיט, נכון?

הכסף אף פעם לא עשה אותי מאושרת, גם לא הטיפולים הפסיכולוגיים בהם הייתי שנים... שנים רבות... זה היה סתם לנבור בעצמי, בעבר שלי וביחסים שלי עם אמא שלי ולא נתן לי שום כלים, שום כלים של התמודדות בחיים.

סתם זרקתי ים של כסף על פסיכולוג שלא באמת הביא אותי לתוצאות… “

סלעית (שם בדוי) תחילה היתה סקפטית כי היא האמינה כי אם הטיפול הפסיכולוגי לא צלח, כיצד היא תצליח בטיפול אצלי?

עיקר האתגרים עמם התמודדה סלעית היו עודף משקל והזנחה חיצונית עקב כך.

היא לא הצליחה למצוא בן זוג הולם וכל דייט כושל גרם לה להעלות עוד ועוד במשקל.

היא לא הצליחה להתמיד בתכניות הרזיה ארוכות טווח ו”הענישה” את עצמה במראה מרושל.

“אנשים אומרים לי את מדהימה… את נהדרת… את חכמה… אבל מה את חושבת, שאני לא יודעת שהם מרמים אותי ומנסים למצוא חן בעיני כי אבא שלי עשיר?

איך אני מדהימה וחכמה אם אני לא מצליחה למצוא אף אחד שירצה אותי?

כבר הייתי מוכנה להתפשר על בן זוג וגם אלו שהתפשרתי עליהם לא החזיקו את הקשר איתי לאורך זמן…

איילת, נמאס לי… את יודעת כמה פעמים ביקשתי למות? פשוט לא לקום בבוקר. בשביל מה? בשביל עוד יום עבודה שאני לא נהנית בו ועושה אותו כי זה עסק משפחתי? בשביל לחרוש על כל אתרי ההיכרויות ולהתאכזב? בשביל לגלות שעליתי עוד חמישה קילו בשבוע?”

דבריה של סלעית פילחו את ליבי. גם אני עבדתי בראשית דרכי בעבודות נוראיות במושב בו אני גרה.

בעבר, לא היתה לנו הזדמנות לעבוד מחוץ למושב, המושב שלנו הוא מושב שיתופי והחוקים היו נוקשים ביותר ותבעו עבודת נשים במושב, בכל ענף אפשרי (רפת, לול תרנגולות, דיר כבשים, פרדס, מטע, מדגרת אפרוחים ועוד) מבחינתי, האופציות היו לעבוד במפעל הקפיצים שלנו בעבודת דחק או כסייעת לגננת… ומצאתי את עצמי, נשואה טריה עובדת בעבודות אלו שלא הותירו לי מקום לנשימה…

זה היה גיהנום!

וכן, וגם המשקל העודף היה תמיד סוגיה מורכבת שהתמודדתי איתה בעבר… הגעתי למשקל שיא של 120 קילו בשל הצער על בזבוז הזמן במקומות העבודה בהם לא מצאתי את נפשי.

סיפרתי לסלעית על השינוי העצום שעברתי, על התפנית שהביאה אותי לצאת ללימודים אקדמאיים והדרך הארוכה שעשיתי עד שהפכתי להיות מנטורית, מנהלת בית ספר למקצועות האימון האישי ובעלת אתר אינטרנט המציע החלמה ממחלות אוטואימוניות.

נכון, ישנה אסכולה שלמה הגורסת כי אין לחשוף את המטופל לחיים האישיים של המטפל, אך אני יודעת שההצלחות שלי, אותם קניתי בדם ויזע – ממגנטות.

אם אני הצלחתי, המטופלים שלי שחשים שבליווי והתמיכה שלי גם הם יכולים לברוא מציאות חדשה – עושים זאת בגדול ומצליחים, לעיתים כנגד כל הסיכויים.

וכך גם סלעית. היא החלה להקשיב למדיטציות לשחרור מלחץ וחרדה שהקלטתי לה, נרשמה לקבוצת הליכה, ירדה קילוגרמים רבים במשקל והפקידה את עצמה בידי סטייליסטית שהתאימה לה קולקציות מרהיבות ביופיין שהחמיאו מאוד לגזרתה החדשה והרעננה.

כיום סלעית היא אדם חדש.

אני כל כך מתרגשת איתה על הדימוי החדש שנוצר לה. היא החליטה לטפל בעצמה והרימה את עצמה לשחקים.

סלעית התפטרה מהעבודה במפעל של אבא שלה ולומדת כעת עיצוב תכשיטים, חלום ישן שהתגשם.

ובאשר לבן זוג, היא החליטה לגלות את עצמה בטרם תחל בחיפוש מחודש אחר בן זוג.

לאחר שהמדיטציה למיגור לחץ וחרדה עבדה כל כך טוב על נפשה ודימויה של סלעית, הקלטתי אותה לעוד מטופלות שלי שהגיבו בפליאה.

הן התרגשו לשחרר מעצמן שנים רבות של מועקה בעזרת מסרים מרגיעים שבמדיטציה שלי וסיפרו ש”התמכרו” לחוויה השמיימית.

החלטתי להנגיש את המדיטציה הזאת לכל מי שירצה לרפא את הכאב שבלב וכעת המדיטציה נמצאת באתר שלי.

היה חשוב לי כי הכלי המופלא הזה יהיה שווה לכל נפש ולכן עלותה היא שקל אחד ליום, למשך חצי שנה…

רציתי מאוד שכולם יוכלו ליהנות ממנה ללא חשש מהוצאה כלכלית כבדה ואני גאה בכך שזוהי תרומתי הצנועה, באהבה רבה, לכל מי שמרגיש/ה תקיעות בחיים, צער, חרדה או מועקה…

מצורפת המדיטציה להנאתכם.

שמעו את המדיטציה המקוצרת ואם תיהנו ממנה תוכלו לרכוש אותה, כאמור, תמורת שקל אחד ליום, למשך חצי שנה.

אני מודה מאוד לסלעית שאישרה לי לספר את סיפורה.

את/ה בטוח/ה?

לא תהיה לך גישה למדיטציות עד שתתחבר שוב.