כשמחשבות רבות התרוצצו בראשו, ארז את מעט חפציו ושם פעמיו אל הוריו, בעלי המכולת השכונתית בעיירה קטנה וירוקה בצפון הארץ.
הוא התניע את מכוניתו ונסע כששירת המלאכים של סיימון וגרפונקל מלווה את מחשבותיו בתוואי הדרך מירושלים לצפון.
הרוח הנעימה אשר חדרה בעד החלון וריח האורנים הירושלמיים הרחיבו את ליבו.
הנוף המשתנה זימן תחושת שלווה שכמותה לא ידע זמן רב בלימודי הרפואה התובעניים. יובל הגיע ממשפחה קשת יום וידע כי הוריו יהיו גאים בבנם שצמח לתפארת.
בתום נסיעה בת שעתיים וחצי, שהיתה עטופה בהרהורים רבים, יובל הגיע למכולת שהיתה הומה קונים. הוא החל לתור אחר אביו בבליל האנשים שגדשו את המקום. כשמצא אותו, ניכר כי רוח סערה אחזה באב שהיה טרוד בשיחה עם לקוח חם מזג.
“אבא”, לחש יובל באוזן אביו. “אבא, אנא פנה את תשומת לבך לשמוע אותי”. האב נשא עיניים עייפות אל בנו, גאוותו, משוש חייו.
באחת התחלף הזעף בחיוך מאיר.
“אבא”, אמר יובל, “נבחרתי מתוך בוגרי רפואה רבים לפגישה בחברת סטארט אפ המייצרת מכשור רפואי מתקדם. רציתי בברכתך, אנא, אבא, ברכני בטרם אלך לראיון הקבלה, שכן, רק מתי מעט מתקבלים לתפקיד הזה”.
האב, שכאילו לא שמע עוד את דברי הלקוח שהיה נדמה כאילו ממשיך למלמל לעצמו, הניח את ידו על ראש בנו ואמר:
“אנדאר מדאראק אנה, יא אבני, מאחל אני לך את כל הטוב שבעולם, שתהא בריא ומאושר, שתדע שפע וברכה, נחת והצלחה, שתדע לשמור על ענווה גם כשתגיע לפסגת חייך, שתקים בית לתפארת מדינת ישראל עם בת ישראל טובה וראויה ותרפא את כל הזקוקים למזור והשגחה. השם ישמורך בצאתך ובבואך מעתה ועד עולם…”
כשיובל פקח את עיניו ניכר היה כי המכולת השתתקה מלכת. האנשים כאילו קפאו על מקומם. כל באי המקום ביקשו לדעת מהו רגע הקדושה המכונן בו הם צפו זה עתה. דמעות התרגשות הציפו את עיניו של יובל והוא מלמל בהכרת תודה עמוקה “תודה, תודה רבה אבא”.
השנים נקפו. יובל התקבל לעבודה בחברת הסטארט אפ מהמובילות בעולם המפחת ציוד רפואי מציל חיים בטכנולוגיה חדשנית ופורצת דרך. הוא עלה בסולם הדרגות והגיע לראש המפתחים במחלקתו. מעסיקיו היו מרוצים מיכולותיו העצומות. הוא הוביל את החברה להישגים מפוארים וקנה לעצמו שם כמפתח בעל רעיונות ייחודיים.
יובל נישא לאישה רגישה ואוהבת שהעריצה את ענוותו, את יכולותיו ואת צניעותו המופלגת. לזוג נולדו שלושה ילדים והם קבעו את ביתם בנתניה שבשרון.
אפריל 2018 היתה תקופת עומס רבה בבית הספר בו אני מלמדת. גילה חברתי האיצה בי בהודעת ווטצאפ: “איילת, ישיבות פדגוגיות… אל תשכחי, אני רוצה דיווח מסודר על כל תלמידיי. כתבי על הצלחותיהם וגם על קשייהם. זו הזדמנות להאיר את עשייתם ולסייע להם לימודית לקראת סוף השנה…”
שבתי הביתה מיום עמוס בבית הספר, הכנתי קפה שחור חזק שיפקח את עיניי וירענן את מחשבותיי, לקחתי בידיי את הלפ טופ, עליתי לחדרי ופניתי אל ילדיי בבקשה שישמרו על השקט. חיברתי אוזניות ללפ טופ והפעלתי את שירת המלאכים של סיימון וגרפונקל. שירתם השמיימית מסייעת לי להתרכז בכתיבת הדוחות הפדגוגיים הרבים.
ניגון הטלפון הקצר בישר על הודעה:
“שלום איילת, שמי יובל, אני חולה בקוליטיס. קראתי באחד הפוסטים שלך שגם את חלית במחלה ארורה זאת ונרפאת ממנה. אשמח לבוא אלייך לפגישה כדי ללמוד יותר על הדרך בה השגת רימיסיה”.
הסתכלתי בצג הטלפון והבחור עוטה משקפי השמש לא היה מוכר לי. בתום כתיבת הדוחות התקשרתי אל יובל. הוא נשמע אדם נעים מאוד, רהוט ונבון. קבענו פגישת היכרות בקליניקה שלי ביום ראשון בערב. יובל הגיע בשעה הנקובה.
כשהתיישב הביט בי ואמר: “קראתי שאת בעלת תואר שני בביולוגיה לכן אני יכול לתאר לך את שלב המחלה שלי במונחים רפואיים, ודאי תזהי מהי הדיאגנוזה המדויקת של מחלתי”.
יובל, איש שיחה מרתק סיפר על עבודתו בסטרט אפ. ממנו למדתי כי העבודה מזמנת תנאים עליהם ניתן רק לחלום: משכורת המגיעה עד פי שלושה ממשכורתו של רופא בבית החולים, משרד מפואר ובבניין בו הוא עובד חדרי פינוק רבים: חדר כושר, חדר לתרגול יוגה ומדיטציה, חדר ובו כורסאות מסאג’, חדר מוזיקה ועוד מגוון חדרי פאר ונחות כיד הדמיון הטובה.
הבנתי עוד כי יובל מצוי בתנאי לחץ בלתי אפשריים. הוא נמדד כל העת על עשייתו. התנאים החומריים הם מהטובים שניתן לדמיין אך העבודה בתנאי “האח הגדול”, בה הוא נצפה כל העת ומוערך על עשייתו הביאה לקריסת גופו ונפשו עד שהחל לאבד ממשקלו ולדמם ביציאותיו.
כרופא, הבין כי לקה במחלה אוטואימונית.
כשנבדק הבין: הגרוע מכל פקד אותו, הוא חלה בקוליטיס בדרגת חומרה גבוהה, היה בטיפולים של מיטב הרופאים אך לא אנשי בשורות הם היו ולא הצליחו למגר את מחלתו.
יובל לא אבה לטיפול ביולוגי והחליט לטפל לבד במחלה לאחר שנואש מהמענה שנתנו לו הרופאים.
הוא חקר אודות המחלה והבין כי היא מוזנת על ידי בסיס רגשי. יובל ביקש להתחיל בחמישה טיפולים כדי לבדוק כיצד יגיב גופו לטיפולים שלי המשלבים אימון אישי, שינוי תזונתי, ירידה לשכבות הרגש, דמיון מודרך ומדיטציה שיקומית, עמוקה ויסודית המנקה כל תא ותא בתאי הגוף ובהמיית הנפש.
לאחר חמישה טיפולים חלה הטבה ניכרת בתחושותיו של יובל וכך ברמת ה crp שלו (מדדי הדלקת בדם), יובל ביקש להמשיך בטיפולים שהטיבו איתו עד מאוד.
כבר בטיפול העשירי נעלמו תופעות הקוליטיס, הוא כבר חש נוח ובטוח הרבה יותר לנוע בחופשיות מבלי להיצמד לשירותים.
אמש סיימנו את הטיפול ה 15 כשציידתי את יובל בכלים מחשבתיים ובטכניקות לריפוי הגוף והנפש. יובל למד לשלוט בתחושותיו, לאכול אוכל שירגיע את מעיו ולעסוק במדיטציה שיקומית המאפשרת לו לצלול לעומקו של התת מודע ומשם לשלוף את הפחד, הלחץ הנפשי, התסכול והמועקה שהיו מנת חלקו שנים רבות.
כמאמנת, ליוויתי את יובל בתרגול חשיבה בוראת מציאות. גופו הגיב במהירות ובאופן מושלם לטיפולים ואני הייתי מאושרת על שסייעתי לאדם שהקדיש את כל חייו לעזרה לזולת לממש את בקשתו הצנועה והיא – לשוב לבריאות טובה ואיתנה.
כשלוויתי את יובל בדרכו הביתה מהמפגש האחרון הוא פנה אליי ואמר: “איילת, את המנטורית והמרפאה הכי טובה שהיתה לי. מי היה מאמין שבזכות קריאת פוסט קצר אודות המלחמה שלך במחלה, חיי ישתנו ללא היכר. איך את עושה את זה? יש לך מגע אנושי בל ישכח. תודה. תודה שהשבת את השמחה לחיי…”
ליוויתי את יובל במבטי עד שיצא מפתח הקליניקה שלי, הרמתי את עיניי מעלה והודיתי לזה היושב במרומים על הזכות הגדולה. הזכות להציל חיים.
ההצלחה של יובל היתה עוד סימן לכך שעליי להתגייס למען סיוע לאנשים הזקוקים ליכולות שלי בתחום הריפוי, האימון האישי (קואוצ’ינג), המדיטציה והדמיון המודרך.
נרשמתי ללימודי ייעוץ זוגי, לימודי גישור זוגי, ללימודי קריאת קלפי טארוט למטרות ייעוץ והכוונה והחלטתי לקחת חופשה חלקית ממשרד החינוך כדי לקבל את המטופלים / מתאמנים הזקוקים לאימון, ריפוי והעצמה במסגרת שעות נוחה יותר.
אשמח לסייע לכל מי שזקוק להכוונה, ייעוץ, ריפוי ואימון אישי (קואוצ’ינג) בכל תחום. ייעוץ ואבחון ייעשו באהבת חינם וללא תשלום.
מי שיכול לשתף פוסט זה – יבוא על הברכה.
