לאט לאט החל לשקוע בדיכאון והכאבים הגופניים לא אחרו להגיע.
כיבים נתגלו בקיבתו והוא פנה לאבחנה שקבעה שחלה בסרטן הקיבה. האבחון הכה בו כרעם ביום בהיר.
עופר התקשה לעצור את דמעותיו והבין כי טרם נהנה באמת מהחיים על אף שחצה את גיל ה 60.
עופר הגיע אליי מהוסס לאחר שרעייתו הבטיחה לו כי ימצא את יעודו במפגשי האימון האישי והריפוי בעזרת דמיון מודרך ומדיטציה בהנחייתי.
את רעייתו הכרתי בעת שהשתתפה בהרצאה שהעברתי בנושא ריפוי גוף נפש.
“מה את יודעת על דיכאון ועל מחלות המתפרצות כתוצאה מלחץ נפשי”? שאל אותי עופר בפגישה הראשונה שלנו.
“הייתי בטיפולים פסיכולוגיים שלא הועילו ותרופות פסיכיאטריות אני לא רוצה לקחת. איך את יכולה לעזור לי”?
נשמתי עמוק והרגשתי את רוחו של המפקד החד בוקע מגרונו של עופר.
הסברתי לעופר על מנגנון הריפוי העצום הקיים בגופינו ועל התדרים הבוראים מציאות בחיינו על ידי הדהוד מנטרה מדויקת הפועלת לרווחתינו הרגשית – גופנית.
הגשתי לעופר את דף המידע הראשון שלנו מאת ד”ר נאדר בוטו (קרדיולוג ומצנתר בכיר) העוסק בקשר שבין גוף לנפש:
“תרופות לא מרפאות אף פעם. בן אדם שיש לו בעיה עם לחץ הדם, ואני נותן לו תרופה לאיזון, לא מחלים. הוא הופך לחולה כרוני. תלוי בתרופות האלה כל החיים. אני לא מרפא כלום. אין ריפוי. יש טיפול אבל אין ריפוי.
אין מחלה אחת בעיני שלא תלויה בנפש. לא קיים. אני יודע היום שבן אדם שבא אלי עם מחלת לב עבר משבר פרידה שלא עוּבּד כראוי. זה יכול להיות לפני שנתיים ויכול להיות לפני עשר שנים.
כדי שתהיה מחלה אנחנו צריכים שני תנאים: הראשון זה הסטרס שנוצר בעקבות משבר. או אפילו סטרס יומיומי כרוני ללא משבר. השני זה מצב אנרגטי נמוך, כלומר כשמערכת ההגנה אינה מסוגלת להתמודד עם הגירויים הפנימיים או החיצוניים בצורה יעילה ואז מתחיל אפקט הדיסוננס להשפיע על הגוף. הרגש הזה צורך אנרגיה. האנרגיה באה על חשבון משהו. מאיפה היא תבוא? מהמקום שבו התדר של אותו משבר דומה בגוף. רוגז וכעס לאורך זמן מופיעים בתוך איבר חלש אנרגטית בגוף בצורה של התכווצות. או ציסטות. פירוק יתר של אנרגיה גורם לתאים להיחלש. התאים מרגישים שיש סכנה קיומית. לזה אנחנו קוראים גידול סרטני.
החולה לא מת מהסרטן, הוא מת מהסיבה שגרמה לו את הסרטן”.
בתום הפגישה הראשונה ציידתי את עופר בקלסר אותו אני נותנת למטופליי ובו, מידי פגישה הם מקבלים חומר תיאורטי על ריפוי גוף נפש והמנגנון האדיר שיש בגופינו לשקם את עצמו.
המוח שלנו יודע לתת הוראות לגוף לשחרר חומרים משקמים, בדיוק כמו אלו הקיימים בתרופות.
בתום הפגישה שהסתיימה במדיטציה עמוקה ודמיון מודרך פניו של עופר אורו.
“אני רוצה לתת צ’אנס גם לפגישה הבאה” אמר.
השבוע סיימנו את הפגישה העשירית שלנו.
רופאיו של עופר היו מופתעים מהגידול שצומצם והודיעו לו כי בזכות הריפוי הטבעי שחל בו הוא יעבור ניתוח חלקי בגוש הסרטני שעוד נותר (בתחילת התהליך עופר ציין כי הרופאים מבקשים להסיר את כל הקיבה ותאי הלימפה שמסביבה).
“לפני שאני הולך לניתוח אני חייב להגיד לך תודה רבה. כל כך הייתי סקפטי כשהגעתי אלייך. בזכותך אני פתאום רואה את העולם בגוונים צבעוניים שלא ראיתי קודם.
אני מאושר! אני ממש מאושר! רק בילדותי המוקדמת חוויתי אושר אמיתי ואחר כך הלחץ של החיים הרס הכל והביא אותי לסטרס. בזכותך למדתי שוב להיות מאושר. אין לי מילים…
אני רק רוצה שאחרים ידעו על הניסים שאת מחוללת. באמת, את קוסמת, תודה רבה”.
אני תמיד מבטיחה לעצמי שלא אפרוץ בבכי בסיום סדרת טיפולים עם המשוב המרגש של המטופל, אך שוב לא עמדתי בכך…
“תודה רבה עופר יקר. זכיתי ללוות אותך ואת משפחתך ועל כן אני אסירת תודה לך, לרעייתך, לכוחו הרב של היקום ולבורא עולם…”
(השם בדוי לשמירה על צנעת הפרט).
אהובים ויקרים שלי,
תחייכו, תאהבו את עצמכם, תרשו לעצמכם ליהנות מהדברים הקטנים של החיים, תנשמו עמוק, תבצעו מדיטציה ודמיון מודרך ותראו את הקסם הזה הנקרא ריפוי גוף נפש קורה גם לכם.
ואני כאן לכל שאלה שתהיה לכם בדרך.
