זהו מסלול, החיים שלנו הם שילוב כמות מסוימת של זמן ואנרגיה. הזמן מתגלגל לכולנו באותו קצב. אם אתה יושב, הוא מתגלגל, אם אתה ישן, הוא מתגלגל, אם אתה עושה משהו, הזמן נעלם. אם אתה לא עושה כלום, הזמן נעלם, כשאתה מאושר, אתה מתוסכל מכך שהזמן נעלם. הזמן הולך ואוזל לכולנו, לכן זו רק האנרגיה שאפשר לעשות איתה דברים שונים. לכן, ישנה חשיבות גדולה לאנרגיה שאדם משקיע במהלך חייו. אם אדם מודע לעצמו ולסביבתו, הוא ינתב את האנרגיה שלו למקומות טובים בפני כולנו עומדות 24 שעות ביממה. אם נניח שאדם ישן 8 שעות ביום, זה אומר ששליש מהחיים של האדם נעלמים, בשני השליש הנותרים בני האדם אוכלים, מתקלחים, הולכים לשירותים. כך 50% מהחיים נעלמו. למעשה התחזוקה היומית צורכת50% מהזמן שיש לאנשים. החיים שלנו פועלים במחזוריות. 90 אחוז מבני האדם עסוקים בהתבוננות עמוקה לגוף ולנשמה שלהם. איך מתחילים להתנתק מהאנרגיה האינסופית של דפוסים זוללי אנרגיה?
כל בני האדם שואפים לפתרון, אך אף אחד לא רוצה להתעמק בבעיה ולראות מה טיבה של הבעיה שיש לנו. אופי הבעיה הוא כזה: מדוע אנחנו כפייתיים? מה כפייתי בנו? כפייתיות פירושה שאנחנו הולכים לאותו מקום שוב ושוב. זה אומר שאנחנו הולכים במעגלים. טבעו של הקיום הפיזי ביקום הוא כזה. בין אם אתה לוקח אטום, אטום בודד או המרחב הקוסמי, כל מה שהוא פיזי הוא תמידבעל תנועה מעגלית. האטומים מייצרים את המעגלים שלהם, מערכת השמש נעה במעגלים, הגלקסיות נעות במעגלים, הגוף שלנו עובר מחזורים. למעשה, אנחנו נולדים בגלל המחזוריות בגוף של אמנו. בזכות כך אנחנו נולדים. כל הטבע הפיזי נולד מתוך תנועה מחזורית. זה אומר כפייתיות. לכן כפייתיות אינה דבר רע. זה הבסיס לקיום שלנו. זו פלטפורמה שאנו צריכים ללמוד להשתמש בה באופן נבון והרמוני.
שמחה היא הבסיס לצמיחה אנושית ואני חש זכות גדולה להביא אנשים לחוות שמחה.
ישנן ראיות רפואיות ומדעיות משמעותיות המראות שרק כשאדם חווה חוויה נעימה, הגוף והמוח שלו פועלים במיטבם. על זה אין ויכוח. יש מספיק ראיות המעידות על כך. כל השפעה, הצלחה או הגעה ליעדים, צמיחה בעולם הפיזי, קשורה למידה שבה אתה רותם את התהליך הפיזיולוגי והפסיכולוגי שלך.
אדם החי מתוך שמחה וללא עכבות הפחד מסבל יגשים את האושר שלו בצורה מיטבית. כל החוויה האנושית מגיעה מתוך האדם עצמו. בואו נסתכל על זה מההיבט הכימי. לכל החוויות האנושיות ישנו בסיס כימי. האדם הוא המייצר את חוויותיו ועלפיהן נוצרת הכימיה במוחו. כל בן אדם צריך לעשות את זה, לאפשר לחוויה הטבעית להיות פרי החלטתו של האדם. בעולם ישנם כוחות רבים. לא תמיד אנשים ישתפו פעולה האחד עם השני. לעיתים אנשים יפנו נגדך. זהו טבעו של העולם. ככה זה צריך להיות. העולם לעולם לא יפעל ב-100% בדרך שלך, ואני שמח שזה כך, כי אם הכל קרה בדרך שלך, לאן אלך? אני שמח שזה לא קורה בדרך שלך. קצת בדרך שלי, קצת בדרך שלך, קצת, בדרך של מישהו אחר. ככה העולם צריך להיות.
אופן גידול הילדים באופן מיטבי:
כמה הורים יעזו ויעודדו את ילדיהם לא להיות מזוהים עם ההורים, לא להיות מזוהים עם הדת שהם דוגלים בהם, לא להיות מזוהים עם הדעות הקדומות הגזעיות והלאומיות והאחרות שהם מחזיקים בהם? כולם חושבים שהדברים האלה קדושים, אך אלה הם הדברים שהורסים את הפוטנציאל האנושי. בין אם אתה רוצה להפוך בן אדם, תראה, תראה את המונח הזה והוא אותו. חשוב לטפח בן אדם, צריך לתת מקום ולהעניק לו תמיכה ואהבה.
הילדים שלנו לא צריכים להיראות כמונו, לא צריכים לחשוב כמונו, לא צריכים להתנהג כמונו. ילד הוא לא מורשת, אלו חיים אינדיבידואליים. יחד עם זאת, הפחד הוא שאם אני לא אשפיע, מישהו ברחוב ישפיע על הילד ברשתות החברתיות. חשוב הוא שהאינטליגנציה הפנימית של הילד תמצה את מלוא הפוטנציאל שלה. כשאתה מסתכל על התמונה שלך כשאתה בן חמש. אתה מת אט אט. ככל שאתה מסיק יותר מסקנות, אתה הופך פחות חי. ידע הוא לא ידע. זה רק מסקנות שאתה מסיק לגבי הכל.
עם כל החקר המדעי הקיים, העובדה היא שגם היום איננו מכירים אטום אחד בשלמותו. אנחנו יודעים איך להשתמש באטומים, אנחנו יודעים איך להשתמש בכל דבר על הפלנטה הזאת, אבל אנחנו לא באמת יודעים כלום על העולם שלנו. יותר מ-90% או 99% מהאטום ריק. אנחנו לא יודעים מה הריק הזה מכיל.

על פי מה אנו צוברים את הניסיון שלנו?
אנו יודעים שאנחנו כאן רק בגלל שאנו יכולים לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולגעת זו הדרך היחידה שאנחנו יודעים שאנחנו כאן עכשיו. בזמן שאתה ישן אתה לא יודע שאתה כאן, למרות שאתה כאן. הלב שלך פועם, הכל מתפקד, העולם פועל, כולנו כאן, אבל אתה לא תדע שאתה כאן. בזמן שאתה ישן החיים ממשיכים, אפילו בתוכך. הדבר היחיד הוא שחמשת איברי החישה האלה פשוט נסגרו. אז כל חווית החיים שלך מתרחשת כי אתה יכול לראות, לשמוע, להריח, לטעום ולגעת. רק תסתכל על טבעם של איברי החישה. אך יחד עם זאת אנו לא מסוגלים לראות את עצמינו כפי שאחרים רואים אותנו. רמת החדות של התבוננות הפנימית חסרה אצל רוב האנשים. הם צריכים לטפח את זה.
לאנשים ישנו צורך בהשתייכות. נדרש אומץ רב לחיות כאן בלי להשתייך לכלום, אך עדיין להיות מעורב בכל דבר. לרוב האנשים ישנה השתייכות אך הם לא מגלים מעורבות. השתייכות היא כמו פוליסת ביטוח. שייכות משמעה שייכות. להיות חלק משלם.
רב הנסתר על הגלוי
אנחנו לא באמת מבינים בנסתרות היקום שלנו. בשורש קיומנו. אנחנו אפילו לא מבינים איך פועל עלה דשא בשלמותו. איננו מכירים אטום אחד בשלמותו. איננו מכירים תא בודד בגוף בהקשרו המלא. אנחנו לא. אנחנו יודעים כמה דברים, ומכאן אנו מסיקים שאנו מבינים דברים רבים על העולם שלנו אך המציאות היא כי רב הנסתר על הגלוי, אנחנו משלימים בדימיוננו חלקי מידע כדי לייצר תמונה שלמה על האופן בו מתנהל העולם שלנו. נוח לנו פשוט להאמין במשהו. עצם המילה אמונה אומרת את זה שרקחתי הנחות שאיני יודע עליהן דבר. מאיפה באה אמונה כשאתה בני האדם זקוקים להאמין במשהו ולהשתייך לקבוצה. לכן תמיד המאמינים נמצאים בקבוצות והמחפשים נמצאים לבד.
טבעה של האינטליגנציה האנושית היא חיפוש משמעות, לאמץ אמונה. אבל אנשים רוצים ליהנות ממקום של נוחות בהשתייכות לאמונה. אנשים רבים אינם יודעים שקט נפשי מהו, שכן, הם נמצאים במערכת האמונות וממשיכים לחפש משמעות. בעיניי, זה כמו לקשור את הסירה למזח ואז לחתור חזק. זוהי השקעת אנרגיה שאינה מובילה להתפתחות רגשית ולתוצאה המיוחלת והיא הרווחה הרגשית.
לחיות פרושו ליהנות מדלתות שנפתחות בפניך. מוות הוא סגירת הדלת.
לכן יש לנצל את החיים להפקת כל הטוב העומד בפנינו בפתיחת דלתות רבות ככל הניתן.
ביסודו של דבר, אם אנשים יבינו שמקור החוויה האנושית נמצא בתוכנו, שמחה או סבל, ייסורים או אקסטזה, עונג או כאב, הכל בא מתוכנו, הם יבינו כי למחשבות שלהם ישנה משמעות עמוקה על הרגשות שלהם, הטובים והשליליים. כשאדם אומלל בגלל נוכחותו של אדם אחר אליו הוא פיתח עוינות הוא יהיה מיואש. הוא יחוש כי אין פתרון לחיים שלו. זהו מוות איטי המתרחש בכל עת שהאדם נפגש עם מושא האומללות שלו. האדם ימות בתוך עצמו כל יום. אם האדם מבין שמקור השמחה והאומללות שלו נמצאים בתוכו, אז הוא יודע ומבין מהי הבחירה המתבקשת. זו המשמעות של המילה קארמה. קארמה פירושה פעולה. כלומר, כשאנחנו אומרים שהחיים שלנו הם הקארמה שלנו, אנחנו אומרים שהחיים שלנו הם לגמרי היצירה שלנו ב 100%. מה קורה בעולם? ישנם כוחות מעורבים רבים. כשאדם לא לוקח אחריות על נסיבות חייו אז הוא חש כי החיים שלו הם אוסף של מקרים וכאשר אדם חי חיים מקריים, צצה ועולה החרדה. האדם אני מניח שהוא נוהג בטעות, הוא אינו יודע מה קורה ופשוט נוסע איכשהו בנתיבי החיים. כל רגע מקרי יוצר חרדה.
התודעה לעומת המקריות גורמת לאדם לקחת אחריות על חייו. כך הוא מבין שחייו אינם אוסף נסיבתי של אירועים אלא הוא המכונן אותם. ברמה הבסיסית ביותר, המרחב הפיזיולוגי והפסיכולוגי של האדם הם תוצר ברור של מחשבותיו ופעולתיו ולכן השליטה על ארועי חייו מונעת חרדה.
על האדם ליטול אחריות על חייו: על הבריאות שלו, האושר שלו, השמחה שלו, האקסטזה שלו, האומללות שלו. הכל בידיים של האדם עצמו. האדם מפעיל את חייו איך שהוא רוצה ולכן ייטב לו לקחת שליטה על חייו ולנווט את חייו לטובה.
קיצורי הדרך המעכבים
אנשים נוטים לקצר דרך ואינם משקיעים בלימוד עמוק ומשמעותי של תכלית קיומם.
היקום שלנו הוא מורכב כל כך לכן דרושה סבלנות כדי להעמיק בתהליכים רגשיים עמוקים שהם מקור הכוח והאור שלנו. כשאדם מבקש לקצר דרך ואינו מוכן להשקיע בהתפתחות הרגשית, הרוחנית שלו הוא דן את עצמו לחיי סבל. לכן חשוב לחיות בפתיחות תודעתית, לזמן לחיים שלנו את יכולת הלמידה והתבוננות לנבכי הנשמה כדי להגדיל את העשיה שלך בעולם הזה, העשיה הנשענת על היכולות האינסופיות שיש לאדם להתפתח במישור הרגשי.
ההבדל בין כאב לסבל
הכאב הוא דבר פיזיולוגי. הכאב מגן עלינו ושומר עלינו מפני סכנות הנמצאות בסביבה. כאב הוא דבר טוב מבחינה פיזית, כי זה מנגנון השימור, השימור העצמי שלך. אבל סבל הוא משהו שאתה עושה בנפשך, כאב המתרחש בנפש ובגוף שלך. לרוב, האנשים מכפילים את הכאב שלהם פי 1000 או מיליון, תלוי כמה האדם מסוגל לאמלל את עצמו או כמה הוא טיפש ואז הוא סובל פי מיליון. כרגע, רוב בני האדם הם כאלה. הם יכולים לסבול ממה שהתרחש לפני 10 שנים או לסבול בגלל מה שעשוי לקרות מחרתיים. הם כבר סובלים למפרע, עוד לפני שהאירוע התרחש בחייהם. הם לא סובלים מהחיים. הם חושבים שהם סובלים מהחיים. הם למעשה סובלים משתי היכולות הפנטסטיות ביותר שיש לבני אדם בלבד: זיכרון ישן ודמיון פנטסטי. בשל שני הדברים הללו בני האדם מאמללים את חייהם.

Sadhguru Jaggi Vasudev
המיינד לא נמצא במקום מסוים אחד. לכל תא בגוף יש אינטליגנציה משלו.
סאדגורו
עודף הפנאי שנוצר לאדם מביא אותו לידי אומללות
תהליכי ההישרדות הופכים קלים יותר מאי פעם. בעבר, כשהאדם היה צריך דלי מים, היה עליו ללכת קילומטרים רבים עד הנהר כדי להשיג דלי אחד של מים. כשהמשפחה זקוקה ל 25 דלי מים, לאדם לא היה זמן להתעסק עם עצמו.
בימי הנוחות שלנו נוצר זמן רב להתעסק עם עצמינו וזאת כי ההישרדות שלנו טובה יותר מאי פעם. דבר נוסף הוא: רוב בני האדם אינם יודעים לנהל את הביוכימיה שלהם ללא פעילות גופנית. ראיתי הרבה מאוד אנשים, במיוחד נערים ונערות בגילאי 12 עד 16, שמגיעים אלי עם בעיות של אלימות בתוכם המכוונת כלפי עצמם. אם תשאיר אותם ככה, הם עלולים להתאבד או להרוג מישהו אחר. רבים מהם אפילו הרגו את הוריהם. ניתן לראות היום ילדים צעירים ממש המבקשים ליטול את חייהם.
המטרות שלנו והרעיונות המטופשים שלנו לגבי מהי הצלחה מניעים אותם, כי אנחנו מנסים להשתמש בילדים שלנו כמו סוסי מירוץ. ללחוץ עליהם כל העת להביא להישגים.
כשאדם מתייחס אל החיים כאל מירוץ, המטרה היא להגיע במהירות לקו הסיום. האין קו הסיום הוא הסיום של חייך? ייתכן שזה לא תהליך מודע. החיים בתוכנו הביאו אותנו להתייחס אל הקיום שלנו בעולם הזה כעל מירוץ. כשאדם חש אומלל הוא שולח מסר לכל תא בגוף שהוא אינו רוצה לחיות.
אולי הדברים אינם מנוסחים היטב בראשו של האדם, אך כשהוא הופך אומלל, הוא שם לב שפתאום הגוף שלו נראה כבד והוא כאילו, מתקשה לצאת מהתקיעות הזאת. כשאנו מאושרים אנחנו יכולים לעשות כל פעולה שנרצה. וגם כאן המסר עובר לכל תא בגוף. כשאדם מאושר ומגלה את היכולת המופלאה לשמור על איזון רגשי – חשוב לשמר את מקור האופטימיות והשמחה. אם קורה מצב ששוב האדם שוקע ביאוש ולאחר מכן מתאושש ושוב שוקע ביאוש הגוף מתבלבל כי הוא יוצא מאיזון. זהו גוף מאוד אינטליגנטי. הגוף מבצע הוראות. לכל תא בגוף יש תחושה עצומה ויש בו זיכרון ואינטליגנציה אינסופית. אם תמשיך לשלוח הודעות שגויות, הגוף יגיב בהתאם. תהיה חצי מת. באופן זה אתה מפנה את האינטליגנציה שלך נגד עצמך.
החיים שלנו כיום נוחים בהרבה בשל ההבנה שלנו במדע והניצול שלנו של הידע הזה כטכנולוגיה. אנחנו הדור שידע את הנוחות הגדולה ביותר אי פעם בתולדות האנושות. אנחנו מועצמים במיוחד בגלל המדע והטכנולוגיה, מכיוון שיש מדע וטכנולוגיה לרווחתנו החיצונית. יש מדע וטכנולוגיה שלמים לרווחה פנימית. למרבה הצער, רוב התרבויות התעלמו מכך והמחשבה שאם נזמן לחיינו נוחות מירבית, הכל יהיה בסדר, ארצות הברית של אמריקה היא הצהרה ענקית שזה לא עובד ככה. המדינה העשירה ביותר על פני כדור הארץ, 70% מהאוכלוסייה, נעזרת בתרופות מרשם לשימור בריאותה.
השראה ועידוד חיצוני לא יביאו לפתרונות. הם יביאו קצת בהירות. הפתרון יגיע רק כאשר תעשו צעד ראוי פנימה. החכמה היא ללכת צעד אחר צעד וללמוד לחיות חיים הרמוניים וטובים.
כשאנחנו מאושרים אנו משתנים לטובה ונפתחים לקבלת האנרגיה המרפאה של היקום. למרות זאת, רוב האנשים לא מרוצים, אף על פי שחיינו משופרים באופן פנומנלי בהשוואה לאופן שבו סבא וסבתא שלנו חיו כאן.
אנחנו חיים בתוך קוסמוס חי. כל אחד חופשי לחיות את חייו כפי שהוא רוצה. אם אתה מאמין בחיים משמעותיים – עצם הנוכחות שלך תהפוך לחיים מלאי משמעות. לא הדברים החיצוניים הם שיהפכו את החיים שלך למשמעותיים, אלא הפנימיות שלך, הנשמה שלך המלאה בכל טוב הבריאה. כך, עץ אלון ענק יוצר השפעה אדירה מעצם נוכחותו, הוא לא צריך לעשות דבר כדי להשפיע. הוא צריך להיות רק מי שהוא. הצל שהוא יוצר מרענן ונפלא. זו המתנה של אלוהים, שהוא נותן לך את ההזדמנות להשפיע מעצם היותך. ורוב האנשים שמים לב להשפעה רק כשהיא כבר איננה. אם יכרתו את העץ המפואר הזה, רק אז האדם ידע להעריך עד כמה טובה היתה נוכחותו של העץ.
לסיכום:
ישנם מעל 7 מיליארד אנשים בעולם. בסופו של דבר כל האנשים החיים כיום ילכו לעולמם. אך המשמעות הגדולה היא – עד שיגיע היום הזה – איך האדם בחר לחיות את חייו ולשאול את עצמו האם אני רוצה לחיות בעולם יפה? זה אינו אומר רק נוף יפה של האוקיינוס או שמורת טבע מלבלבת. יפה פירושו חיי אדם. היופי הוא בתוך כל בן אדם. השאלה היא לא מה אני לובש, מה אני נוהג, איפה אני גר, אלא איך אני בתוך עצמי. בכל פרק בהסטוריה אנשים מתנהגים בהתאם לקידמה, אך מה שמשותף לכל האנשים במהלך ההיסטוריה היא החוויה האנושית, שהיא קבועה לאורך כל ההיסטוריה האנושית. לא משנה באיזה דור אתה חי, אתה יכול להיות מאושר או אומלל, מה שתבחר להיות ילווה אותך לנצח. לכן, היו טובים לעצמכם. תזכרו כי ניתנה לנו הזדמנות חד פעמית ליהנות מהחיים השופעים על הפלנטה שלנו. החומריות שמסביבכם לא אמורה להעיד על מידת האושר שלכם. הדבר הרבה יותר פשוט – כשאתם תצללו אל מעמקי הנשמה שלכם ותזכו להגשים את חלום החיים, רק מהיותכם מאושרים, ללא הזדקקות למרוץ החיים, באופן הרמוני ושלם, זו תהיה המשמעות העמוקה שבחיים. וזה בידכם. בכל רגע נתון אתם יכולים לבחור להיות מאושרים. אז תבחרו נכון. תהיו מאושרים. תהיו טובים אל עצמכם ותפעילו את כח הבריאה שיעצים את יכולתכם להיות מאושרים.
סוף דבר:
להיות מאושרים היא בחירה.
לעיתים קרובות קל לנו להישאב למקום הנוחות, גם אם הוא מייסר ופוגע.
ולכן הגדולה שלנו היא לצמוח, לשגשג ולהשפיע על הסביבה שלנו באור חיובי שרק ילך ויגדל כשנהיה מפויסים עם עצמינו. שנדע שלווה אמיתית מה היא, שנעסוק בכל מה שיתן לנו כוח וחיות, שנהדהד במחשבותינו מילים של אהבה עצמית ואהבת היקום שמסביבנו.
כמה הרגלים פשוטים עשויים להטיב עד מאוד את חיינו:
- בצעו מדיטציה לפחות פעם ביום
- זכרו לנשום עמוק בכל פעם שאתם זוכרים לעשות זאת.
- שאפו עמוק דרך האף, מלאו את הבטן בחמצן טהור וזך. הרגישו את החמצן הממלא את כל הבטן ונשפו לאט לאט את האוויר החוצה דרך הפה. תרגלו את הנשימה המלאה הזאת לפחות פעם ביום, בעת מנוחה.
- הקפידו על שעות שינה מספקות.
- אכלו אוכל עשיר ובריא, המבוסס בעיקר על מזון מהצומח.
- תאהבו את עצמכם. קבלו את עצמכם בדיוק כפי שהנכם ודעו שאתם יצירתו המופלאה של אלוהים.
בברכת בריאות ושמחה,