מיום שהתווספה לקליניקה שלי דיפלומה של יועצת מינית, אני מקבלת פניות רבות לסיוע רגשי בנושא הזה.
על כן, במסגרת הסדנה “טכניקות לריפוי גוף נפש באמצעות מדיטציה ודמיון מודרך” אותה אני מנחה, החלטתי ללמד פרק על מיניות האדם ועל טכניקות להעצמת המיניות שלנו.
המשתתפים מקבלים במהלך ההדרכה המינית חוברת ובה מילון מושגים שלם על האתגרים המיניים ועל דרכי ההתמודדות איתם, כמו זימון חוויה מינית עמוקה בקשר הזוגי.
המקרה שלהלן אמיתי, רק השמות והמקומות המוזכרים שונו לצורך שמירה על צנעת המטופלים שלי, שנתנו את הסכמתם לכתיבת סיפורם: רות היא מאמנת זומבה תזזיתית וחייכנית. באוגוסט האחרון היא טלפנה ושאלה אם היא יכולה לקבוע איתי מפגש בקליניקה. אמרתי שאשמח מאוד לראותה.
בשעה שקבענו היא נכנסה לקליניקה שלי בחיוך חם ומאיר.
“זו המטרה. אני רוצה לחוות קשר מיני מהנה”.
“אשמח יקרה לסייע לך במיטב הכלים כדי להגיע אל היעד”, עניתי.
היא ישבה מולי בפנים נקיות מאיפור ונראתה ממש ילדה בתוך הכורסא הורודה.
לאחר ששתתה מכוס תה הנענע שהגשתי וטעמה מעוגיות התמרים שהכנתי, היא החלה לספר:
אני מדריכת זומבה, בת 26, טבעונית. יש לי בן זוג כבר שלוש שנים, פגשתי אותו בכרם במושב.
הגעתי לשם בתור בת גרעין, נח”לאית, לעבוד בחקלאות.
המדריך החקלאי שלנו היה ממש טיפוס. איש קפדן שהיה בודק אחרינו. רוב הבנות לא אהבו את זה, הן באו לבלות, לא להזיע.
בגלל זה מתנו לעוף משם.
המדריך הציג את אחד העובדים שירד מהטרקטור ואמר:
“תכירו, זה גונן, הוא הבן שלי”.
מולנו עמד בחור חסון, עם גופיה צבאית, מכנסים קצרים ונעלי עבודה גבוהות, חבוש בכובע אוסטרלי עם שוליים רחבים… אני זוכרת את זה עד היום…
הבנות סובבו סביבו אבל הוא הביט בי, עם העיניים הירוקות שלו, שחדרו לי ישר ללב.
לא החלפנו מילה, אבל הרחם שלי התחיל בסידרה חזקה של התכווציות. פרפרים מילאו לי את הבטן. התאהבתי בו.
הרגשתי ממש סקסית. שאלתי את עצמי אם הוא יציע שנשכב ומתי כבר זה יקרה.
ומאז אני לא הייתי אני… בראש חייתי בסרט… סרט עם עיניים ירוקות וחיוך לבן מתחת לכובע אוסטרלי.
כשהסתיימה פעילות הגרעין של הבנות במושב ועלינו על המשאית כדי לחזור להיאחזות, צעקתי “גונן!” ונופפתי עם היד.
הוא חייך, נופף בחזרה וזהו…
כשחזרנו למגורי החיילות נזכרתי שהוא אפילו לא ביקש את מספר הטלפון שלי וגם את שלו אני לא יודעת.
פתאום התחלתי לחשוב שהוא בכלל נשוי…
ניגשתי לרכזת העבודה שלנו שמכירה את גונן ואת אבא שלו ושאלתי עליו.
הסתבר שהוא סטודנט לאגרונומיה בפקולטה לחקלאות ברחובות, אז בכלל השתגעתי, גם חתיך על וגם אינטליגנט.
שאלתי אותה אם הוא נשוי והיא השיבה שלא, הוא סיים צבא לפני שנתיים, טייל באוסטרליה וחזר לעבוד במשק.
למחרת בבוקר הפתעה, הרכזת הודיעה שאנחנו חוזרות לכרם לעוד שבוע.
וואו, כל כך התרגשתי וקיוויתי לפגוש את גונן.
למזלי ולשמחתי הוא היה שם. שוב מבטינו הצטלבו ושוב הוא לא הוריד ממני את העיניים…
הבנות כבר ראו שאני מאוהבת עד מעל לראש אבל לא היה איכפת לי.
החלטתי ליצור איתו קשר, ניגשתי אליו, לחצתי לו את היד והצגתי את עצמי, הוא חייך חיוך גדול ואמר:
“נעים לי מאוד”.
סיפרתי לו שהבנתי שהוא לומד בפקולטה לחקלאות וסיפרתי לו שיש לי זיקה לחקלאות, שכן, סבא רבא שלי עלה מרוסיה וטיפח את הפרדסים הראשונים בראשון לציון.
נראה שהוא התעניין באמת בסיפור שלי וכבר נמסתי…
איזו אינטליגנציה רגשית אדירה יש לו…
לפני שנפרדנו שאלתי אם הוא ירצה להיפגש.
הוא ענה שכעת הוא עמוס בעבודה אבל יקח את הטלפון שלי ויצור איתי קשר כשיתפנה.
נפרדתי ממנו לשלום וכל הדרך למגורי החיילות הייתי בתוך עלטה, קיוויתי שיתקשר בהקדם, שאוכל לספר לו כמה אני נמשכת אליו, ידעתי שגם הוא נמשך אליי, שהרי לא הוריד את המבט ממני, אני סקסית לכל הדעות ותיארתי לעצמי שהוא יתקשר בהקדם האפשרי.
בהמשך השירות שלנו בהיאחזות הבנתי שנמשיך לעבוד בענפים נוספים.
לא חזרנו לכרם.
מחשבות טורדניות ומייסרות מילאו את הראש שלי. כל כך רציתי שיתקשר כבר.
שום שיחה לא עניינה אותי מלבד שיחתו שלא הגיעה. ואז כבר לא יכולתי, השגתי את הטלפון שלו, התקשרתי אליו ובהתרגשות רבה אמרתי לו שאני רוצה שניפגש בסוף השבוע.
להפתעתי הוא שמח לשמוע אותי ואמר שהוצאתי אותו מהאינטנסיביות בעבודה ויפגש איתי ברצון רב.
קבענו בערב שישי מפגש על חוף הים. בחרתי חוף שאני מכירה שאין בו אנשים בכוונה שאוכל לפתות אותו.
לבשתי בגד ים ביקיני ושמתי עליו פראו (צעיף גדול) שקוף בצבע תכלת – ורוד, ריססתי בושם על הצוואר וחיכיתי לו.
הוא הגיע בשעה המיועדת.
רעדתי בכל גופי. גונן הביא עמו בקבוק יין מתוצרת הכרם שלהם.
ישבנו יחד שעות, פטפטנו, צחקנו, למדנו המון אחד על השניה ובאיזשהו שלב, כשראיתי שהוא אינו מתקרב אליי באופן אינטימי הרצנתי, העמקתי מבט לתוך עיניו הירוקות ולחשתי לו שאני רוצה אותו. מאוד.
נשכבתי על החול והסרתי את החלק העליון של בגד הים. החזה הזקור שלי היה כל כך יפה לאור הירח, הבריזה הנעימה ליטפה את גופי בקרירות ולחש הגלים נשמע כמו קונצרט קסום שהלם את המעמד האירוטי המשכר הזה…
גונן נראה מופתע מאוד, בתנועות איטיות שנדמו בעיני נצח הוא גהר מעליי, שכב לצידי, ליטף לי לאט את החזה תוך שהוא מתעכב על הפטמות הזקורות ועל החזה המוצק, העביר יד נעימה על הבטן, חיבק אותי חזק וקפא על מקומו.
נשמתי עמוק, אמרתי לעצמי שאני בת מזל שהגבר היפה בעולם מתנה איתי אהבים ופתאום שמעתי אותו נושם עמוק ומהר וחשתי חום ורטיבות על הבטן שלי.
הוא קם מייד, הביא מגבת וניגב אותי.
לאחר מכן לבש את חולצתו ומלמל “אני מצטער… אני מצטער…” לרגע לא עיכלתי את מה שקרה. לאחר מכן הבנתי שהלך לי הדייט… כל כך הצטערתי”.
דמעות עלו בעיניה של רות.

“את מבינה, איילת, כגודל הציפיה כך גודל האכזבה… נשארנו לדבר עוד קצת אבל המחשבות גרמו לי לעופף.
לא הייתי מרוכזת בשיחה שלנו, לבסוף הוא אמר שהוא חייב לקום בשבת בבוקר לעבודות המשק, נתן לי חיבוק, אמר שהוא אוהב אותי וממש מצטער והציע ללוות אותי לאוטו שלי.
כמובן שלא רציתי להישאר לבד על החוף, הסכמתי שילווה אותי, לבשתי חולצה שהיתה לי בתיק, לקחתי את הבקבוק שהעניק לי, נכנסתי לאוטו ובכיתי את עצמי לדעת.
ראיתי שהוא מתבונן בי בדאגה כנה מחוץ לאוטו שלי… פתחתי את החלון ואמרתי:
“אני לא רוצה שזה יגמר ביננו, אשמח שנתראה שוב” והוא ענה: “ברור, רות, את מדהימה ויקרה לי מאוד”.
חשבתי שלא נכון לסיים את הקשר בגלל אירוע כזה, הרי מצאתי נקודות משותפות רבות ביננו. גונן התגלה כאינטליגנט מאוד. התחלנו לצאת וגיליתי שהסיפור הזה חוזר על עצמו.
כשהגענו לסקס או שהוא נמנע בגלל תירוצים שונים, כמו עייפות, כאב פיזי כתוצאה מעבודה ממושכת או שגילה ביישנות מופלגת כל עת שביקשתי שיגע בי במקומות מסוימים בגוף.
בהמשך גיליתי בן אדם אדיר, אינטליגנט, רהוט, חרוץ, מלא סקרנות, אוטודידקט, בשלן נהדר, הוא תמיד נחלץ לטובתי אבל בכל המדובר בסקס, אני מעדיפה לספק את עצמי לבד מאשר להגיע איתו לאינטימיות וכך יצא שלא שכבנו כבר שמונה חודשים ונראה שממש לא מזיז לו, כאילו הוא אינו מעוניין בכלל בסקס”.
חשתי אמפטיה גדולה לדבריה של רות והבנתי עד כמה היא סובלת מהיעדר אינטימיות ובעיקר חשה שהגיעה לשוקת שבורה בכל הקשור לקשר המיני בניהם.
במהלך המפגשים שהיו לנו הסברתי לרות מהן הסיבות שיכולות לנבוע מהתנהגותו של גונן, הפקדתי בידיה ספרים לקריאה, צילמתי מאמרים מקצועיים ושמנו דגש על בעיה נפוצה הנקראת חרדת ביצוע.
כך למדה רות כי יותר מ 40 אחוז מהגברים הצעירים מתמודדים בעיות של חרדת ביצוע ומכאן קושי בוויסות יחסי המין.
הצעתי שניפגש גם עם גונן. תחילה הוא סרב וגרס כי הוא יודע איך להתנהל עם הבעיה שלו אך בהמשך יצר איתי קשר והסכים לפגישה אישית. שאלתי את רות האם הדבר מקובל עליה והיא שמחה על ההיענות של גונן להיפגש איתי.
כשגונן הגיע למדתי כי רות לא הגזימה בתיאור. הוא אכן אדם רחב אופקים ונעים הליכות. בשיחות איתו התגלה שורש הבעיה: “גדלתי בבית נוראי, אבא שלי היה אדם מחוספס מאוד, חקלאי, כל היום נטוע באדמותיו, הוא היה לוקח אותי איתו לכל עבודת המשק ומתלונן באזניי על אימא שלי.
כשהגענו מהשדות הביתה, אימא היתה מטיחה בו האשמות קשות ובכל פעם הצעקות ומטר הקללות היו מסתיימות במשפט הכואב הקבוע: “אתה אפילו לא גבר, אתה מגעיל אותי, אתה סמרטוט ואני לא רוצה לחיות עם סמרטוט כמוך, שרק מאמלל אותי”.
לימדתי את גונן לזהות את הקשיים שהוא חווה בשל שטיפת המוח ההדדית מהוריו.
בשיחות הוא הבין כי המשפט הכי חזק שנחרט בראשו זו הטלת הספק בעובדת היות אביו גבר.
הוא הרי ייחס לאביו תכונות של מנהיג ויצר אדפטציה לסמיכות בין התפקוד המיני הלקוי של אביו לדמותו כראש השבט הכל יכול.
גונן הבין כי הוא חי פרדיגמות מיניות עמוקות בזהות שלו כגבר המסוגל לספק אישה ולכן נוצרה בו חרדה קשה שהיתה מובילה אותו להינמעות מקשר אינטימי או שפיכה מוקדמת שעיכבה שנים רבות קשרים עם נשים.
במהלך הטיפול בזוג הפעלתי כמה מתודות טיפוליות:
אימון אישי (קואוצ’ינג) להעצמת הדימוי העצמי של גונן, העצמת הדימוי העצמי של רות שנסדק בעקבות ההדיפה המתמשכת של גונן, הסרת הסבל המתמשך בו גדל גונן דרך תכנית “המסע” של ברנון בייס” המסירה חרדות, דיכאון, מחשבות טורדניות, האשמות עצמיות, הרס עצמי וסטרס ובאמצעות מדיטציה ודמיון מודרך העצמתי אצל גונן את ההבנה תוך ביסוס האמירות של רות שהוא גבר נחשק מאוד.
המדיטציה יוצרת סוגסטיה המאפשרת הטמעת אמונות חדשות באדם. ביום שישי שעבר סיימנו את התהליך בהצלחה רבה כשגונן עבר שינוי אדיר.
יחסי המין פרחו, הוא החל לגלות את העולם המרתק של המיניות ורות חוותה ריגושים מיניים מלאי עוצמה.
גונן החל לחקור את גופה, בהשתוקקות רבה ולמד דרך קריאה בספרות שהגשתי לו היכן נמצאות נקודות העונג של האישה. התרגשתי מאוד מסיום התהליך המאתגר שעברנו יחד.
לקראת הפגישה האחרונה עם הזוג שסיכמה את התליך שעברנו, יצרתי קשר עם כוהנת המיניות, המורה שלי ביעוץ המיני, הגברת אינדה הלמן Inda Helman וביקשתי המלצה לספר אירוטי להעצמת הזיק בקשר המיני של הזוג.
אינדה המליצה על מספר ספרים ומתוכם רכשתי את הספר “תחרה וצבע” מאת איילת סווטצקי כתשורה לסיום התהליך שעברנו יחד ובפגישתנו האחרונה הגשתי להם את הספר עם ברכה ממני מעומק הלב.
הזוג ריגש אותי והגיש לי ברכה ותשורה מחממת לב:
“איילת יקרה, בסיום התהליך שעברנו איתך אנחנו מאמצים את דבריו של אוסקר ווילד:
“לחיות זה אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים”.
בזכות הטיפול המסור שלך ובזכות כך שלא ויתרת עלינו, החיים שלנו עכשיו נדירים, מלאי עניין, אנחנו נהנים מכיף גדול ומתרגשים מאוד מהמעמד החדש בחיים שלנו. הצלת זוג בישראל. תמיד נוקיר לך תודה ענקית. אוהבים אותך מאוד, רות וגונן”. דמעות של אושר עלו בעיני. תודה, עניתי בליבי, תודה רבה על הזכות להיות שם למען זוג שסוף כל סוף מימש את עצמו וחווה את אחד הדברים הכי המרגשים שיש: חיי מין מהנים ומעצימים.
וכעת אני פונה אליכם, חברים אהובים ויקרים שלי, רוב הקשיים בקיום קשר מיני מספק הם רגשיים.
אל תזניחו את אחת מנפלאות הטבע שנתן לנו היקום, דעו שהכל הפיך ובכל בעיה ניתן לטפל. העמיקו בספרות מקצועית, העצימו את הדימוי שלכם בעיני עצמכם ותראו שגם אתם קוטפים כל כוכב אותו תרצו להשיג.