נישאתי לאיש שלי, בעל מסגריה משפחתית ותיקה ומצליחה ודבר אחד היה חסר לי מאוד בנישואיי – התשוקה.
ניסיתי כל דבר כדי לעורר את התשוקה ביחסים שלנו ושום דבר לא ממש צלח.
הרגשתי שאני מאכזבת אותו ואת עצמי. סבלתי מואגיניזמוס וכל חומרי הסיכוך לא הועילו לאורך זמן. הבנתי שזה לא נורמלי אבל השלמתי עם העובדה שהסקס שלנו הוא עוד מטלה שבועית.
באוקטובר 1998 הוזמנו לאחי לחג הסוכות. כשנכנסתי לסוכה המוארת שבחצר ביתו הייתי בשוק כשפגשתי את גיורא ואשתו. כל כך התרגשתי לפגוש בו שוב לאחר שנים רבות. התיישבתי לידו והרגשתי שהעולם עצר מלכת. לא ממש שמתי לב מה קורה מסביבי. הבנתי שזאת לא תהיה הפגישה האחרונה שלנו ואכן, בסיום הביקור קבענו להיפגש בבית קפה בישוב מרוחק.
דיברנו המון, צחקנו, התרגשנו והבנתי כי גם אני לא נעלמתי מליבו של גיורא במשך השנים, מסתבר שהוא שם לב אליי אז בבסיס הטייסת, כשסיים את הקורס היוקרתי.
לאט לאט המפגשים שלנו הפכו רומנטיים.
אחת לכמה חודשים גיורא היה שוכר צימר והיינו מתנים שם אהבים. היתה לו אינטליגנציה רגשית אדירה, הוא ידע לפנק אותי במיטה, היה מכין את התפאורה לקראת המשגלים שלנו בנרות ריחניים, הציב רמקולים בחדר השינה בהם התנגנו שירים מרגשים של מתי כספי, הפרברים וחווה אלברשטיין, הוא ידע לגעת בי רגשית ופיזית.
גיליתי שם את עצמי אחרת, התרגשתי מסקס מטורף, הייתי מסוככת מאוד וחוויתי שרשרת אורגזמות עוצמתיות. לא ידעתי שאני מסוגלת לכל זה.
זה היה ממכר!
היחסים ביננו נמשכו 15 שנים, בזמן הזה הרגשתי יסורי מצפון איומים כלפי האיש שלי שהיה תמיד טוב אליי וגיורא הרגיש שהוא נמצא במקום הלא נכון עם אשתו אבל לא היתה לו אמתלא להפסיק את הקשר איתה.
ואז קרה הנורא מכל. לפני שנה וחצי גיורא החל לחוש עייפות גדולה, בבדיקה שערך הסתבר שלקה בסרטן הלבלב. כמה בכיתי, יום ולילה התפללתי לשלומו.
שלושה חודשים הוא הלך ודעך, לא יכולתי לבקר אותו בבית החולים, שהרי אז הקשר האסור שלנו היה נחשף.
מידי ערב הוא עדכן אותי על מצבו ותמיד כתב שהוא יהיה בסדר ויצא מזה.
ואז לא שמעתי ממנו יותר.
ובבוקר הנורא ההוא שמעתי מאחי שגיורא נפטר.
אלוהים, זה היה נורא, באותו הרגע רציתי למות. בכיתי את עצמי לדעת, יום ולילה, אף אחד סביבי לא הבין מה קורה לי.
לבעלי אמרתי שזהו גיל הבלות הגורם לדכאונות, הילדים שלי דאגו לי מאוד.
מידי לילה יצאתי אל מרפסת הבית שלי, פניתי אל השמיים זרועי הכוכבים ובלילות ירח מלא ביקשתי מגיורא שיעזור לי להתמודד עם הכאב העצום.
התחלתי להרגיש כאבים נוראיים בכל הגוף. דיממתי בשירותים וכל הבדיקות הרפואיות לא מצאו כלום.
התעקשתי לעבור בדיקת קפסולה באופן פרטי ושם התגלתה שהתפרצה אצלי מחלת הקרוהן. הרופא הציע מייד טיפול ביולוגי ואני סרבתי. בנוסף, התגלה לי גוש בשד.
הבנתי שהגוף שלי פשוט קורס.
התחלתי בשיחות אצל פסיכולוגית ובערה בי התחושה שאני זקוקה ליותר מזה, אני צריכה לרפא את הגוף שלי יחד עם הנפש וכך הגעתי אלייך לאחר שקיבלתי המלצה חמה מהשכנה שלי שבעלה נעזר בך כדי לנצח את מחלת הסרטן והחלים לגמרי.
איילת, תביני, אני מרגישה אלמנה ואין מי שינחם אותי, היחסים עם בעלי לא כוללים יותר יחסי אישות כי הוא רואה שאני כל כך סובלת במיטה. אני זקוקה לעזרה במישור הרגשי, להפסיק לחשוב על גיורא במחשבות הטורדניות שמלוות אותי 24/7, אני זקוקה לעזרה במישור המיני, כדי לחוות עם בעלי סקס מרגש כמו שאני יודעת שאני מסוגלת לחוות, להעלים את יסורי המצפון שכל כך מערערים אותי בכל צעד ושעל ואני רוצה להעלים את הקרוהן ואת הגוש בשד שלשמחתי התגלה כלא ממאיר, אבל ברור לי שאם אמשיך להרוס את עצמי הגידול יהפוך להיות אלים”.
הבטן התהפכה לי למשמע זעקתה של יעל.
התחלתי מייד בטיפול שטיפה אנרגטית להסרת החסמים שנוצרו בגופה ובנשמתה במדיטציה עמוקה, לימדתי אותה להתחבר לנשמתה ולא לאגו שלה.
האגו, הקיים בכולנו לא משרת אותנו, הוא כמו דרקון יורק אש המבקש שנאכיל אותו במחמאות מהסביבה. האגו שייך לתת מודע השולט ב כ 90 אחוז ממבנה האישיות שלנו וגורם אך ורק לייסורים קשים. לעומת זאת, התודעה, ההוויה והנשמה שבקרבינו זקוקה להזנה פנימית ולא חיצונית, זקוקה לאהבה העצמית שלנו ולא להאדרה מהסביבה החיצונית. היחסים עם גיורא החמיאו מאוד ליעל והאדירו אותה.
הקראתי ליעל פסקה המתארת את כל תכלית הבעיות של בני האדם מתוך הספר “כוחו של הרגע הזה” מאת אקהרט טול:
“מרבית בני האדם עדיין שרויים במצב האנוכי של התודעה: מזוהים עם מחשבותיהם ומנוהלים על ידיהן, אם לא ישחררו את עצמם בזמן מהמחשבות, הם יהרסו על ידן, הם יחוו בלבול, קונפליקט, אלימות, חולי, ייאוש וטירוף שילכו ויגברו. המוח האנוכי הופך למעין ספינה טובעת. אם לא תרדו ממנה, תרדו איתה למצולות. תודעת האגו הקולקטיבית היא היישות המטורפת, המסוכנת וההרסנית ביותר ששכנה אי פעם על פני כדור הארץ” (עמ’ 85).
הסופר, שבעצמו לקה בדיכאון חריף שכמעט העביר אותו על דעתו, מסביר כיצד לבצע מדיטציה נכונה ולהתמיד בכוח העוצמתי של ההווה המרפא ולא לצלול לעבר המייסר והמעורר עצבות, מרירות וכעס וגם לא בעתיד העלול לעורר חרדה אלא בהווה, בכאן ובעכשיו שלנו.
יעל שחששה מהמדיטציה בהתחלת הטיפול שלנו התמכרה לתחושת הריחוף שחשה במהלך ההתנסות המרגיעה במדיטציה.
גופה התגבר על מחלת הקרוהן והיא הפסיקה לדמם, הגידול בשד נעלם לגמרי ולאחרונה יעל הגיעה עם האיש שלה ליעוץ מיני כדי לרפא את יחסי המין בניהם.
כשראיתי את השיפור הנפלא בחייה של יעל הצעתי שנעבור לטיפול של פעמיים בחודש כדי שיעל תלמד להתחזק בכוחות עצמה, עם הכלים שהיא קיבלה ממני עד כה.
בתום ארבעה חודשי טיפול פגשתי מולי יעל חדשה, מוארת, קורנת ובריאה. בטיפול האחרון שלנו יעל הגיעה עם עציץ יפהפה ועליו מכתב תודה שגרם לי להתרגשות אדירה:
“איילת יקרה, אני לא חושבת שנבראו מספיק מילים כדי להודות לך על הטיפול מציל החיים שלך. תודה רבה שעזרת לי להתרפא בכל היבט. אני מודה לך על האמינות שלך, כל כך חשוב לדעת שהאדם שמטפל בך לא מונע מבצע כסף ואת הוכחת את האנושיות שלך כשהתחשבת במצבי הכלכלי והצעת להוריד את הטיפול לפעמיים בחודש. תודה רבה ששחררת אותי מהעכבות הרבות, אני מאחלת לך רגעי אושר רבים. שלך, תמיד, יעל”.
אני מודה כל כך ליעל על הדרך שעברנו יחד בה למדתי על אישה נחושה, נבונה מאוד ופלורליסטית, המוכנה להתמודד בגבורה עם כל אתגר.
הערות:
הסיפור אמיתי, המקומות, התאריכים והשמות שונו למניעת זיהוי.
על פי הרפואה, מחלת הקרוהן היא מחלה אוטואימונית, חשוכת מרפא. בטיפול רגשי עמוק לצד טיפול תזונתי ניתן למנוע את ההתקפים של המחלה.
כמטפלת רגשית אין בי שיפוט, חלילה לאורח החיים שניהלה יעל ולכן קיבלתי באהבה ובחמלה את סיפורה.
* * * * *
זהו סיפור אחד מסיפורים רבים עמם אני נפגשת בקליניקה שלי. כל אדם הוא עולם ומלואו.
חשוב כל כך לשחרר את הרגשות הכלואים בנו כדי להטיב את בריאותנו הגופנית והרגשית.
