“איילת, בשורה לא ממש טובה בפי” אמרה. “אני מתאשפזת בעוד שבועיים להרמת שלפוחית השתן וכריתת הרחם”
“מדוע את זקוקה לכריתת רחם?” שאלתי.
“כי הרופא אמר שהכריתה תסייע לניתוח להיות טוב יותר. יש לי בעיה של תכיפות במתן שתן. כל 10 דקות אני צריכה פיפי, זה משגע אותי, אז הרופא הציע לכרות לי את הרחם כי גם כך אין בו יותר תועלת והוא רק יכול לצנוח עוד יותר עם השנים”.
“גאולה”, פניתי אליה, “בבקשה, הקשיבי לי, הרחם שלך הוא איבר חיוני ביותר, אין בו רבב, לפי הבדיקות האחרונות שעשית הוא בריא. מדוע לכרות אותו? לכל איבר ישנו תפקיד חשוב מאוד ולרחם ישנה חשיבות גדולה בגוף האישה, בכל גיל, גם שנים רבות לאחר הפסקת הילודה. הרחם שלך שימש מקדש לבואם של חיים שזיכו אותך בתואר אימא. בבקשה, פני לרופא נוסף שיתן לך חוות דעת שניה”.
גאולה נעתרה לבקשתי וקבעה תור אצל אחד המומחים הגדולים בארץ בתחום האורוגניקולוגיה, לחוות דעת נוספת.
הווטצאפ בישר על הודעה חדשה:
“איילת יקרה שלי, אני מודה לך ששלחת אותי לחוות דעת שניה. אני רוצה לבוא אלייך לפגישה ביום חמישי ולספר לך מה אמר הרופא”.
בבוקר חמישי פתחה גאולה את דלת חדר הטיפולים שלי כשסיר ריחני במיוחד בידיה.
“איילת” פנתה אליי בחיוך כובש, חושף שיניים מבהיקות וצחורות עת הציגה את תשורתה, “דעי כי זה נאפה הלילה, זו מתנה ממני. את הצלת אותי. תיכף תשמעי מה אמר הרופא”
“וואו, גאולה, כמה את מרגשת”, הודיתי לאישה הקורנת שעמדה מולי,
“תודה רבה”.
סיר האלומינים היה עטוף מגבת חמה. כשהסרתי את המכסה נגלה מאפה שחום בצורת שבלולים – שבלולים.
“זוהי קובנה. היא מתפרקת לקובניות קטנות, טבלי אותן ברסק עגבניות ותיהני ממעדן מלכים”, הסבירה גאולה מהו המאפה הריחני.
הבטתי שוב, בהתפעלות באישה היפהפיה שעמדה מולי. עדיים מעוטרים אבני חן צבעוניות העצימו את יופיה האקזוטי. אודם אדום עז צבע את שפתיה הבשרניות.
לפני חמש שנים חצתה את גיל ה 70. הילוכה התמיר מהלך עליי קסם, לא מכבר הפכה לסבתא רבתא. “כמה זוהר בוקע ממנה”, חשבתי.
“איילת, הרופא אצלו ביקרתי אמר שבעבר היו כורתים את הרחם בעת הניתוח להרמת שלפוחית השתן במקרה של צורך תכוף במתן שתן אך כיום לא כורתים את הרחם, אלא אם יש בו גידול או חשד לגידול. הרופא אמר שהרחם שלי נפלא ולא היה מוכן לשמוע על כריתת הרחם… הוא הסביר כי ירים לי את שלפוחית השתן יחד עם הרחם וכך תימנע ממני הכריתה המיותרת. על ידי הפעולה הזאת תימנע התכיפות בהליכה לשירותים. איך אני אודה לך? איזה מזל ששמעתי בקולך ומנעתי ניתוח מסובך ולגמרי מיותר”
העברית שבפיה נשמעה כמנגינה באוזניי, התרגשתי מאוד לשמוע את הבשורה הנהדרת שרוממה את רוחה.
כשסיימנו את הפגישה ליוויתי אותה ליציאה מן החדר, אז הרימה את ידה, הניחה אותה על המזוזה ונשאה ברכה מעומק הלב לבריאותי ולשלום בני ביתי.
דמעות של אושר זלגו על לחיי…
בפעם האחרונה שראיתי את המחזה הזה זה היה כשאמי המנוחה בירכה אותי ואת בני ביתי בהניחה יד על מזוזת חדר הטיפולים שלי. אז היא הוסיפה ברכה של שפע מתרפאים בריאים וחיוניים שיקבלו בשורות טובות על החלמתם.
“איזה מעגל סגרתי”,
חשבתי בליבי.
* * *
עצה חשובה:
בכל הקשור לעניין בריאותי המחייב שיקול דעת בכובד ראש, כדאי לקבל יעוץ נוסף בטרם מחליטים על צעדים דרסטיים.
יעוץ נוסף יתן לנו ראייה רחבה יותר על הסימפטום המטריד אותנו.
תודה רבה לגאולה האהובה שהסכימה שאשתף את סיפורה כדי להאיר לנשים נוספות את ההבנה כי גופן הוא מקדש וככזה, ראוי שהוא יטופל בידיים הטובות והבטוחות ביותר.
